Title: בנוגע לרגש-נט"ל 5/2005

Body: <span>גיליון 7<div>מנער מתבגר לגבר רציני</div><br><div>ליאור נולד לאחר היריון קשה ולידה מסובכת, כמעט בסכנת חיים, כשנולד הכניס אור לבית, ולכן קראנו לו ליאור... בלונדיני, עגלגל, ועל פניו חיוך תמידי,חיוך שובב כזה, של אחד שלוקח סיכונים.<span>בתיכון למד צילום, וזה הפך לאהבה הגדולה שלו. הוא נלחם להגיע ליחידת דובר צה"ל, ושם, כצלם צבאי, הפך מנער מתבגר לגבר רציני, מלא אחריות ,סוחב על כתפיו הרחבות את תיק הצילום הגדול וגם את כל המשא הכבד של המראות שאותם תיעד. הוא ניצל כל רגע בצבא לצילום. במהלך שנת שירותו נאספו ביחידה 3,500 תמונות, שחלקן מופיעות בחוברת זו, תמונות אשר משקפות תיעוד מקצועי ואישי, אך יחד עם זאת תמונות בעלות אמירה אישית ואמנותית. שמחת החיים שכה אפיינה את ליאור מאירה את התמונות של הלוחמים, החיילים המצולמים באורו.<br><br>אבל כשאני מסתכלת על העיניים של החיילים, אני רואה ילדים תמימים וצעירים. ילדים קטנים שיוצאים לעשות עבודה גדולה וקשה בשטח. התמודדות עם מצבים בלתי אפשריים, שבירת מוסכמות וערעור ערכים שעליהם גדלו. איך אפשר?</span>במציאות הקשה של המדינה היום, פיגועים, פעולות איבה, הלוויות, חדשות, מבזקים... והחיים נמשכים הלאה. כבר אין כוח לאבדן, רוצים לחזור לשגרה.אבל אל תשכחו שהשגרה של משפחות רבות היא שגרה של כאב, סבל וגעגועים. החיבור שלנו עם נט"ל הוכיח לנו שיש קצת אור בחושך הגדול שבו נתונות משפחות רבות. נט"ל מצליחה לעזור לרבים לעבור את היום. הכאב לא עובר...רק לומדים לחיות איתו.<span>ליאור אהב את הצילום, אבל יותר מכל רצה לצאת לשטח. השטח הנורא ההוא שממנו לא חזר. הוא נהרג במהלך צילום פעולת "גבעתי" ללכידת מבוקשים ואמצעי לחימה בפתיחת אחת המנהרות ברפיח ב-20.4.03.<br></span><div>מימי זיו<br>נטל<br><a href="http://www.natal.org.il/" target="" rel="">http://www.natal.org.il/</a><br><br></div></div></span>

Image: http://rastcms.s3.amazonaws.com/posts/images/000/000/007/original/210329.JPG?1406270367